צילום רחוב

צילום רחוב

אין צלם שלא נתקל בסיטואציה שבה הוא עומד ברחוב, משקיף ובוחן אחר העוברים והשבים ובוחן אנשים וסיטואציות מעניינות. זה יכול להיות האישה עם הסלים שחוזרת מן השוק , קבצן יושב בפינת הרחוב או התרחשות שתופסת את תשומת הלב. בעזרת המצלמה אנו יכולים להקפיא את אותן סיטואציות וליצור צילומים חיים ומרתקים.

ז’אנר צילום הרחוב והפך לאחד מהז’אנרים המעניינים והמרתקים ביותר בעולם הצילום.

אני אסיר תודה שגיליתי את השמחה והתשוקה של צילום רחוב, הכולל דיוקנאות ספונטניים, לכידת רגעים, לכידת שמחה, לכידת כעס ... אלה החיים וזו תחושה טובה לצלם ולהסתכל אחר כך על התוצאות שלך.

צילום רחוב יכול להיות גם מאתגר ומרגש. יהיה זה ״ריגול״ או צילום ממש מול הנושא (האנושי) ... שניהם נותנים לי זרימת אדרנלין. ואז אני מחליט לצלם, לא משנה מה יקרה.

הכי טוב שתוכלו לעשות הוא לצלם תמונה בלי להשפיע בכלל על הסצנה, אז יש לכם צילום רחוב אמיתי.

 אז מה זה צילום רחוב??

צילום רחוב הוא סוג צילום שבו מצולמות סיטואציות אקראיות במקומות ציבוריים. צילום הרחוב מציג לעיתים נקודת מבט אירונית של הסיטואציה, מציג אותה מנקודת מבט לא שגרתית או מוציא אותה מהקשרה הרגיל. בצילומים אלה, בהם לצלם אין שליטה על המתרחש ולא על התאורה יש חשיבות לתזמון – ״הרגע המכריע״ בו תצולם התמונה.

אף שמעורבות הצלם בצילום הרחוב מינימלית, הרי שלנקודת מבטו יש חשיבות רבה.

ראשית צילום הרחוב:

הצלם הצרפתי אז'ן אטז'השפעל בפריז בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 , נחשב לאחד מאבות צילום הרחוב. אטז'הצילם בעיקר נוף אורבני של רחובות, גנים, מדרגות וחלונות. אף שלא היה הראשון לעשות זאת, צילומיו היו פופולריים במיוחד, והגופים שפעלו למען שימור פריז העתיקה נעזרו בצילומיו.

אולם הצלם שהשפיע יותר מכל על צילום הרחוב כפי שהוא מוכר לנו כיום הוא ״הנרי קרטייה ברסון״.

ברסון אף הוא צרפתי החל לצלם אי שם בשנות ה-30 של המאה ה-20 והשתמש במצלמת ״לייקה״ , קרטייה ברסון התמקד לא ברחוב עצמו, אלא בפעולותיהם של האנשים החולפים בו ועוסקים בענייניהם. הוא הקפיד על קמפוזיציה המבוססת על צורות גאומטריות ונחשב למי שביסס את המושג ״הרגע המכריע״

הנרי קרטייה ברסון והלייקה

צילום רחוב מאוד דומה לצילום עיתונות בשניהם על הצלם להיות עירני ולחכות לסיטואציה , כמו כן בשניהם המושג ״הרגע המכריע״חשוב ביותר.

אנו מדברים רבות על מושג ״הרגע המכריע״ אז בואו נעצור לשניה ונסביר למה הכוונה:

למרות שמשייכים את המושג לצלם ״הנרי קרטיה ברסון״ , את המונח עצמו טבע ״דיק סיימון״ אשר הוציא לאור את המהדורה האנגלית של ספרו של קרטייה בנסון:

"The Decisive Moment", הרגע המכריע

״הרגע המכריע״ -רגע זה הוא אותו שבריר שנייה שבו מתמזגים הסביבה ואירוע מסויים בתוכה, ויוצרים יחדיו הרמוניה וייחוד

בצילום רחוב  אנחנו נתקלים בשלל דברים טובים אך ישנם גם  קשיים רבים , אחד הקשיים הוא הקושי להתמודד עם שלל הסיטואציות והמהירות בהן הן מתרחשות , המשימה הופכת קשה יותר כאשר הצלם רוצה לספר סיפור כשהכל קורה כל כך מהר

אחד הקשיים שנתקלתי בהם  הן במסעות הצילום שלי בעולם והן אצל התלמידים שלי היא  הפחד  מתגובתם  של האנשים אותם הם רוצים לצלם. פחד וביישנות יכולים להרוס כל נסיון לצלם ברחוב, כך שכדאי להתפטר מזה כמה שיותר מהר. כשמצלמים רחוב צריך להכיר בכך שאיננו עושים דבר פסול. איננו צריכים להתבייש במעשיינו. איננו פוגעים בזולת, אלא יוצרים אמנות. אם הצלם חושב בתוככי עצמו שהוא עושה מעשה פסול, כאילו שהוא גונב מאנשים משהו, אנשים ירגישו זאת ויסרבו להצטלם. כשמתנהגים בטבעיות, בבטחון ובאדיבות, אנשים בדר"כ משתפים פעולה ומהר מאד לומדים להתעלם מהצלם. הצלם הופך לרואה ואינו נראה, גם מבלי שיתחבא.

קושי נוסף הוא התאורה  המשתנה ממקום למקום , מספיקה הסטה ולו קלה של המצלמה והופ התאורה משתנה. לכן רצוי שצלם הרחוב ישלוט היטב בתאורה ובמדידת אור  ראוייה.

צילום אנשים ברחוב שלהם דורש מאיתנו, הצלמים, להיות נוכחים. אין ספק שזהו אחד האתגרים הגדולים של צלם רחוב: למצוא את עצמו כחלק מהמארג החברתי, כאדם ולא רק כמתעד דרך העדשה.

בצילום רחוב  קיימים מספר  סוגים של צלמים:

הצלם האורב:

שיטה שדורשת פחות ‘חוצפה’ –המוותרת על מימד  ההפתעה , הצלם ממקם את עצמו במקום בו הוא  שולט  על הרחוב  ומשם "עוקץ" מבלי לעורר תשומת לב , בשיטה זו יכול הצלם  לבחור  עדשת טלה או עדשה  רחבה  ולא ממש להתערבב  ברחוב  , כביכול המצולמים לא ירגישו מאויימים מהמצלמה וכמעט שלא יבחינו בה . שיטה זו טובה לצלמים מתחילים החוששים מתגובתם של המצולמים וכך יפתחו בטחון  בתקווה שאט אט יגלשו לרחוב.

הצלם המשוטט:

הצלם המשוטט שמטייל בין רחובות ובדרך כלל לא עוצר במקום אחד לאורך זמן. ההבדל בשני מצבי הצילום הוא הסיכוי שלנו להטמע בשטח ולהפוך להיות חלק ממנו. הטקטיקה של ה’צלם המשוטט’ היא ממש כמו חיית טרף  הוא חייב להתבונן, לחפש היכן יהיה פוטנציאל לצילום מעניין.  אחד היתרונות של השוטטות היא שהצלם נתקל בשלל סיטואציות והופך להיות חלק מהסביבה ולא זרים מוחלטים, המצולמים יהיו סלחנים יותר  לנוכחות  שלו ושל המצלמה. זה השלב בו כבר אפשר להרגיש בנוח לצלם את האנשים שמכירים אותנו, שחייכנו אליהם כבר במהלך היום ואף כדאי, מדי פעם, ולהפוך אותם לשותפים.

הצלם החוצפן:

הצלם החוצפן  נקי מכל פחד  ושולט  ברזי הרחוב.

הוא  לא יהסס לצלם סיטואציות  ממרחק נגיעה  מבחינתו צילום רחוב צריך להיות מפתיע, בקרבה מאוד גדולה לאוביקט המצולם, ללא פחד מהקהל ותגובתו. בניסיון לתעד את האנשים ללא כל ‘מסכה’. הצילום שלו, הוא אגרסיבי מאוד. הוא שולף את המצלמה לרגע אחד ומגיע לתוצאות מאוד דרמטיות בזכות זה. נדמה כי דרך זו מצריכה מהצלם ‘חוצפה’ רבה ותחושת ביטחון.

ברור ששיטה זו לא מתאימה לכל צלם, מתחיל או מקצוען. נדרשת פה מידה של תעוזה ואומץ וגם קצת להיות חסרי בושה כדי להפיק  צילומים טובים ומעניינים.

ציוד מומלץ לצילום רחוב:

אם אתם רוצים לחוות את הרחוב ולצלם צילומים חזקים עליכם להתקרב  כמה שיותר למושא הצילום.

(אני אישית מעדיף עדשות רחבות – אפילו פיש)

לכן  השתמשו בעדשות  מתאימות , עדשה 50 ממ  תעשה  את העבודה מצויין.

אם אתם מרגישים בטוחים וחסרי פחד  קהל  נסו להשתמש בעדשות רחבות , אני אישית אוהב מאוד לצלם בעדשות רחבות אפילו רחבות מאוד  כמו 10-17 ממ. דבר שנותן פרפקסטיבה  אחרת לגמרי.

רוברט קאפה אמר:

  "אם התמונות שלכם לא טובות מספיק, אתם כנראה לא קרובים מספיק"

אם תבחרו לצלם בעדשת 70-200 מהקצה השני של הרחוב, אולי תצליחו לצלם פורטרטים נאים, אבל על מנת שתוכלו לצלם סיטואציות עליכם להיות קרובים כאילו אתם חלק בסיטואציה. זו גם הסיבה שצלמי רחוב טובים מעדיפים רחבות. עדשת פריים יעזרו ,עדשה רחבה יחד עם קרבה לנושא תעניק לכם פרספקטיבה שתשאב את הצופה אל תוך התמונה ותיתן לו תחושה של נוכחות בתוךהסיפור שרציתם לספר כאילו שהוא היה נוכח.

לסיכום:

צילום הרחוב דורש מאיתנו חדות מחשבה , תעוזה וביטחון, הוא דורש מאיתנו יכולת תקשורת עם אנשי הרחוב דורש מאיתנו זיהוי פוטנציאל צילומי מקדים.

תגדירו לעצמכם מראש את איזור הצילום שלכם. ככה תוכלו להתמקד בהתרחשויות רלונטיות.

שימו לב למהירות ההתרחשות ברחוב והקפידו לצלם בחשיפה נכונה.

הקפידו על מהירות תריס נכונה לתוצאה שרציתם.

שהו זמן ממושך במקום בו אתם מרגישים  שבוהפוטנציאל הגדול יותר בעיניכם , מקום זה יכול להיות מקום עם הרבה אנשים, או סיטואציות מעניינת אשר יש בהם פוטנציאל להפוך לנושא צילום מעניין.

שימו לב לרקע הצילום והצבעוניות המשלימה.

חפשו זוויות מפתיעות, אל תצלמו רק בגובה העיניים, תחשבו על וקומפוזיציות וזויות צילום מעניינות.

חפשו מצבים ייחודיים שיכולים להתקיים, אלה יוכלו להפוך את הצילום מבאנלי למפתיע.

מינימום של ציוד כאשר את העדשות הכבדות והארוכות תשאירו בבית, תשארו עם עדשות רחבות אוFIX  כמו 50 מ”מ.

אז למה אתם מחכים  צאו לרחוב  ותתחילו לצלם

.